לצלול אל הפרח
תרגיל ההתבוננות בפרח וצילום תקריב (מאקרו) של הפרח הוא תרגיל מיינדפולנס מעולה. הוא מזמן אימון ולמידה של תשומת לב קשובה לרגע הנוכחי, במיינד חוקר, חד וערני, מתקרב ומתמקד בפרטים, ובמודעות לחווייה המתעוררת.
מה מזמן תרגיל הפרח?
1. לעצור, להפנות את תשומת הלב, להתבונן ברגע הנוכחי ממבט של עד וצופה, ולבדוק את עצמי פנימה ברגע הזה, בחושים, בתחושות. זו סיבה טובה לצאת החוצה, לטבע, לנשום אויר, לראות, להריח, לחוש, להרחיב את הלב, או להתבונן ביופי שבבית, ובנו פנימה.
2. לראות מעבר לראייה - אין כמו צילום מאקרו בכדי לפתח את הסקרנות והחקרנות ליופי הפרחים בדרך שהעין האנושית לעולם לא תוכל לראות.
3. להתקרב - היכולת לעשות "זום" בצילום מאפשר התקרבות והרחבת המודעות. יכולת ההתקרבות לדברים (כגון בעיות) חשובה ביותר לתהליכי החלמה והשלמה.
4. לחוות את תודעת המתחיל - צילום המאקרו מאפשר לראות דברים חדשים ובאופן אחר מהמוכר לנו, לראות את הדברים כאילו בפעם הראשונה. שטף החיים ומשא העבר משכיחים מאתנו את האפשרות להתבונן באופן חדש על המציאות הנגלית לנו, וזו הזמנה להסתכל בעיניים חדשות ויצירתיות עלינו ועל הסובב לנו.
5. קשב והתבוננות מעמיקים - פרטי הפרחים, האבקנים, גידי העלים, המירקם, הצבע, הברק... מפצירים בנו להתבונן קרוב וממוקד יותר, לחקור את מה שמתגלה בתצלום המרהיב. אימון התודעה לצלול לעומק הקשב וההתבוננות, להבחנה בסבלנות בפרטים הקטנים ביותר, ולחזור אל עצמי בתשומת לב מתמקדת וחוקרת: מה אני רואה, מה אני מריח, מה מסקרן אותי, במה בחרתי להתמקד, מה התחושות ברגע זה, אילו מחשבות חולפות בי... הנוכחות ברגע הזה מחזקת את תשומת הלב והמיקוד, כמו מדיטציית מודעות, למשל המתמקדת בפרטי הנשימה.
6. מה שרואים מכאן לא רואים משם - הצילום ממחיש את ערך התבוננות מנקודות מבט שונות, ממרחקים שונים, מזוויות ראייה ופרספקטיבות מגוונות, באור שונה. אמנם אנו מצלמים את אותו פרח יומיומי, אך מהסתכלות אחרת עליו. הפרח אולי כבר לא מה שחשבנו עליו במבט ראשון. תרגול תשומת לב קשובה מאמן אותנו לגשת למציאות החיים בפתיחות, ביצירתיות, להבחין בה ברבדים שונים, בהיבטים חדשים...
7. סבלנות ושהייה ב"כאן ועכשיו" - האפשרות להבחין ולהתמקד בפרטים בצילום המאקרו כרוכה בסבלנות, בהתייחסות לדברים בלי לנסות להגיע מהר ל"סוף", ל"תוצאה", להבין שלדברים יש קצב משלהם ותהליכים לוקחים זמן. הסבלנות בצילום היא הזמנה לשהות עם מה שקורה עכשיו, כי החיים הם מה שמתרחש כאן ועכשיו, לבחור להיות בתוך התהליך עצמו וליהנות מהדרך.
8. הכרת תודה - פרחים הם "מורים" טובים במיוחד, כי הם מזכירים לנו שהיופי הנוצץ חולף לו. פריחתם בדרך כלל קצרה. הם מזכירים לנו להכיר תודה על הניסים הקטנים, כחלק מהתרגול היומיומי שלנו וכחלק משגרת החיים.
9. העין הפנימית - ועכשיו זו הזמנה לעצום עיניים ולנסות לראות בעין הפנימית את הפרח - הצורה, הצבע, המירקם, והתחושות המלוות...
כך אנו יכולים לשקוע בתוך עצמנו בהתבוננות עוד יותר עמוקה, עוד קצת... לחוות את הרגע, ולהגביר שקט ושלווה...
ושוב, וידוי נאות: מצלמת, לא צלמת...